מחקרים רבים בתחום בריאות הנפש מוכיחים כי אנשים העושים פעילות פיזית, מקטינים את הסיכון להיכנס לדיכאון, בהשוואה לאלה שאינם פעילים. פעילות גופנית מובנית יכולה להוריד את רמת החרדה והדיכאון ולהפחית את השימוש בתרופות נגד דיכאון.

השפעה גדולה קיימת אצל אנשים הסובלים ממחלות נפשיות או ממצבים נפשיים כאשר המאמץ הגופני מוביל לשיפור מצב הרוח והפחתת הדיכאון. השינויים שהתרחשו לאחר ההשתתפות בפעילות הגופנית היו בעיקר ירידה במצבי הרוח השלילים (כעס, אגרסיביות), נוסף להגברת הערנות והפחתת התשישות.

'חבר בלב ונפש' שע"י אגודת זמרה וחסד מוציאה את נפגעי הנפש למתנס"ים ולאולמות לפעילויות ספורט ופעילויות גופניות, כחלק ממגוון הפעילות.

התוצאות מפתיעות ומסייעות במגוון תחומים:

1. הסיפוק מההצלחה הפיזית וההוואי החברתי מסייעים בחיזוק הביטחון העצמי
2. הפעילות הקבוצתית מחזקת ומעשירה את הקשרים החברתיים
3. חיזוק הדימוי העצמי באמצעות חיזוק שרירי הגוף ושיפור ההרגשה, היציבה והמראה החיצוני

נורמטיביות– טיפול נפשי כולל בתוכו טיפול תרופתי, שיחה עם פסיכולוג, קרימינולוג, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית. על פי הנורמות החברתיות כל אלו מהווים חריגה. אדם "נורמלי" ומתפקד אינו זקוק לקטגוריות אלו. ספורט לעומת זאת מאפשר את ההרגשה ה"שפוייה" והנורמלית בהווי הטיפולי, כי  הרי כולם עושים ספורט…